בשנים עשר השנים האחרונות זינקו מחירי הדירות בשיעורים חדים ובמצב הפיננסי הקיים הביאו משקיעים רבים וחדשים להשקיע בדירות מתוך הבנה שזו השקעה מצויינת והמחירים לא באמת יורדים.
זרם המשקיעים התפרס לאט לאט לכל הארץ, לרבות מקומות שנחשבו בעבר לא אטרקטיביים.
המדינה ניסתה ומנסה להילחם בתופעת עליית מחירי הדיור בשיטות שונות ולא כאן המקום לסקור ו/או לבקר את השיטות.
התחום המשמעותי ביותר שבו ניתן לזהות תוצאות של מדיניות ממשלתית הוא בתחום רכישת דירות מגורים להשקעה.
על פי דו"ח אחרון של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר אנחנו יכולים לזהות השפעה ברורה של מדיניות אי עידוד רכישת דירות להשקעה, המתבטאת לא רק בירידה בהיקף העסקאות של רכישת דרות להשקעה, אלא אפילו בירידה במלאי הדירות שנרכשו להשקעה, כלומר יש כעת יותר מוכרי דירות להשקעה מקוני דירות להשקעה.
לצערי, שלש תופעות העולות מהדו"ח וקשורות בינהן, לא קיבלו מספיק פרסום בכל הקשור לדירות להשקעה.
התופעה הראשונה היא שמגמת המכירה, בהפסד, של דירות להשקעה הולכת ועולה ומגיעה לאלפי דירות.
התופעה השניה היא שההפסדים נוטים להתרחש בפריפריה. למשל בבאר שבע זה הגיע לכדי 15%, כלומר כל דירה להשקעה שביעית, שנמכרת בבאר שבע, נמכרת בהפסד.
התופעה השלישית היא שרוב ההפסדים הם בדירות להשקעה שנקנו לפני זמן קצר. לפי הדו"ח, בדירות להשקעה שנקנו עד לפני 3.5 שנים ונמכרו עד כה השנה, 50%!!!! מהן נמכרו בהפסד.
המסקנה היא מאוד ברורה. יש אלפי משקיעים בנדל"ן שאינם מבינים מה הם עושים ולו היו מתייעצים ו/או נעזרים בליווי בהשקעתם, אזי זו לא היתה מסתיימת בהפסד, אך יותר מכך, סביר להניח שההשקעה כלל לא היתה נעשית והיה נחסך מהרוכשים ההפסד ומפח הנפש.
