נתקלתי בפלונטר נדלני מורכב שהוא מאוד חריג. מעורבים בו המדינה, הרשות המקומית, חברה יזמית ודיירי דירות פרטיות.
אחד מהנתיבים המתוכננים של הרכבת הקלה מיועד לעבור דרך שני בנייני מגורים ובכוונת המדינה להפקיע את הדירות הללו מדי בעליהן – אני חוזר שוב להפקיע את הדירות מדי בעליהן!
פיתרון יצירתי מעניין שהיה יכול לצמצם את האירוע הטראומטי הנ"ל, היה להכין תכנית פינוי בינוי לדירות וכך היה. מדובר בפיתרון שהוא הרע במיעוטו, שכן מהלך של פינוי כפוי מדירה, גם אם תקבלו פיצוי הוגן, הוא עדיין טראומטי.
הדיירים, שאין חולק שהם הנפגעים העיקריים מהתהליך המורכב הזה, זכאים ליחס אוהד והוגן, כזה שלא יפגע בזכויותיהם ואף ייטיב עימם.
במקום זאת, כולם בבית המשפט עכשיו: המדינה דורשת פינויים לאלתר, בתמורה כספית כמובן, ויזם הפינוי בינוי שעוד לא השלים את התכניות וההיתרים, אינו מוכן לפצות את הדיירים המפונים ולדאוג להם לדיור חלופי והדיירים עצמם נגררים לבית המשפט בעל כורחם.
יתירה מזו, הפיצוי הכספי המוצע אינו שווה ערך לחלופת הפינוי בינוי, אלא לשווי הדירה הישנה. לפני שאתם קופצים שזה לא הוגן, אז אתם צריכים לקחת בחשבון כי שוויה של דירה מועמדת לפינוי בינוי גבוה יותר מזה של דירה דומה באיזור, שאינה מומעמדת לפינוי בינוי. בדקתי מחירי דירות שנמכרו במתחם הנדון לאחרונה, לעומת דירות דומות באיזור ואכן המחירים היו גבוהים יותר במאות אלפי שקלים.
אולי זה הסיבה שכ-25% מהדיירים הסכימו לפיצוי הכספי ולא ממתינים לפינוי בינוי וכאן הבעיה.
עשיתי בדיקה נוספת גם למחירי דירות חדשות באיזור ואלו גבוהים במאות אלפי שקלים ממחירי הפיצוי, אשר כפי שאמרנו הם עצמם גבוהים במאות אלפי שקלים מדירה ישנה ללא תכנית לפינוי בינוי.
סביר להניח שמי שהסכים לפיצוי הכספי עשה זאת מתוך אילוץ.
המדינה, היזמים והרשויות הוכיחו שוב כמה הם טובים בלהיות
חכמים על חלשים!
אני מקווה שבית המשפט יעשה צדק עם הדיירים, אם כי אני בספק.