בהמשך לחלק הראשון, הסיכון המשמעותי ביותר שרוכשי דירה שניה התעלמו ממנו היה אופן המימון של הרכישה.
ההשפעות המיידיות של סיכון ירידת המחיר מביאות לדחיה ביכולת לממש את הנכס או אפילו לירידה בהכנסות. ההשפעות של רכישה באזורים עם ביקוש נמוך ישפיעו גם הן באופן דומה. אף אחת מהן לא מסכנת את הרכישה.
לעומת זאת, חוסר היכולת לממן את תשלומי המשכנתא השוטפים, שהתבססו רק על תשלומי שכירות, שאולי כעת שוכרים יתקשו לשלם, או אפילו על הכנסות שוטפות אחרות, שלא ממש נכנסות כרגע, ובעתיד הקרוב אולי יפחתו, מגלם סיכון מוחשי ומיידי לשלמות ההשקעה והיכולת להמשיך ולהחזיק בה.
תחזית בנק ישראל, בימים אלו, היא שכ-140 אלף לווים צפויים לפנות לבקש דחיית תשלומי משכנתא. מדובר כרגע בדחיה לכ-3 חודשים ולא ברור מה יקרה לאחר מכן.
אנו צפויים למצוא עשרות אלפי לווים, בהם רבים שזו דירתם השניה, שיתקשו בהחזרי המשכנתא השוטפים וייאלצו לבצע פעולות קשות על מנת להיחלץ מהמצב. ללא ספק מצבם של בעלי הדירה הנוספת, לגבי דירתם זו, יהיה שונה מאלו שזו דירתם היחידה. האמור לעיל יהיה רלונטי גם לגבי עוצמת האכיפה של חוזי המשכנתא כלפי לווים אלו.
היציאה מהמשבר הנוכחי צפויה להיות גם היא בסביבת ריבית חסרת סיכון אפסית, כמו לאחר המשבר ב-2008. יחד עם זאת לעניין פרמיית הסיכון עדיין קשה לחזות, מכיוון שטרם ניתן להבין מה יהיה הסיכון, נטו.
הכוונה בסיכון נטו, היא בעצם אותו להפחתה בסיכון כתוצאה מכך שהממשלה תבחר לקחת אותו על עצמה (ובעקיפין זה בעצם כולנו כיחידה אחת) , אשר יקטין את הסיכון ברוטו. דוגמא לכך היא ערבות ממשלתית להלוואות (ואולי גם למשכנתאות).
כמו כן, יש לזכור שהיציאה כעת עשויה להיות רק שלב מוקדם להתפרצות גל נוסף של המגפה, על כל המשתמע מכך.
המסקנה שעולה מכך היא שיש ללמוד את לקחי היציאה מהמשבר של 2008 ולא לשכוח שלסיכון יש מחיר ואם לא תשקללו אותו בהחלטות שלכם אתם עשויים פשוט לשלם את המחיר.