בחלק זה נסקור את המשך האבסורד במאבק שבין השלטון המקומי והשלטון המרכזי (הממשלה), בעקבות פסיקה של ועדת ערר בתל אביב בנושא היטל השבחה בפרוייקט פינוי בינוי.
לא נתיש אתכם בהסבר על סוגי המסלולים השונים של התחדשות עירונית, אבל נציין שבחלק מהם אין פטור מהיטל השבחה, כולל במסלול הנפוץ יותר, אשר המעורבות הממשלתית בו היא הנמוכה ביותר.
ועדת ערר היא גוף מעין שיפוטי, שדן בהחלטות של גורמי ממשלה. יש ועדות ערר רבות, כולל לעניין היטל השבחה.
בחודש שעבר, בעיצומו של משבר הקורונה פורסמה פסיקה חשובה של ועדת ערר בתל אביב בקשר עם חיוב בהיטל השבחה בפרוייקט פינוי בינוי.
מדובר בפרוייקט שהוחל בייזומו עוד בשנת 2003 והתכנית שלו אושרה עוד ב-2012, לפני 8 שנים. למרות זאת עדיין סוגיה עקרונית ומהותית ביותר שלו, כלומר גובה היטל ההשבחה, שמשפיעה מאד על הפרוייקט ורווחיותו, טרם הוכרעה ויותר מסביר שתמשיך, מועדת הערר, לבית משפט גבוה יותר.
שוב, מבלי להרחיב בסוגיות שעמדו על הפרק, פסיקתה של ועד הערר מטילה צל כבד על יכולתה של הרשות המקומית לקבל בפועל את כספי היטל ההשבחה, בגלל סעיף פטור שקיים לדיירים, עד לדירה בשטח של 140 מ"ר. מכיוון שפרוייקטים של פינוי בינוי נעשים בדירות ישנות, המאופינות בשטחים קטנים יחסית, הרי סכום השטחים, מעל 140 מ"ר, לכל דירה חדשה של הדיירים המקוריים ולא של הדירות החדשות האחרות, יהיה קטן ומכאן שתקבולי היטל ההשבחה יהיו נמוכים מאוד ושוב הרשויות המקומיות ימצאו את עצמן ללא כספים לפיתוח תשתיות עבור הפרוייקט החדש.
כפי שאמרנו, כעת התוצאה היא עירייה – אזרחים 1:1 (זמני עד ערעור על החלטת ועדת הערר). נזכיר שהמאבק בעצם היה צריך להיות בכלל בין העירייה לממשלה והאזרחים נקלעו למאבק ללא הצדקה.
לסיום, הערה למוכרי הדירות – יש מוכרי דירות באזורי תמא 38 ופינוי בינוי שמעריכים שאם יהיה היטל השבחה כתוצאה מזכויות שמקורן בהתחדשות עירונית, הם פשוט יעלו את מחיר המכירה. (ראו מאמרים קודמים בנושא).