רבות דובר על הקשר שבין שיעור האבטלה לכישלון בהחזר משכנתאות. לפני כשנה, עוד בטרם נחשפנו למושג "קורונה", ערך בנק ישראל מבחני תרחישי קיצון לשוק המשכנתאות. במסגרת התרחישים נבדקה ההשפעה של גידול בשיעור האבטלה ל-9% (לפני שנה, אירוע קיצון, השנה זה שאיפה אופטימית לסוף 2020).
בקיצור, נציין שההערכה היתה שכ-5% מנוטלי המשכנתאות (כ-45 אלף משקי בית) יתקשו בהחזר המשכנתאות כתוצאה מחוסר בהכנסה פנויה. ההנחה היתה שמשכנתא היא ההלוואה האחרונה שאנשים יסתכנו באי תשלום, כלומר הם יפגרו בתשלום הלוואות צרכניות לפני שיפגרו במשכנתאות. בנוסף, כצפוי, הפגיעה בעשירונים הנמוכים היתה קשה יותר והגיעה לכדי כ-15%!!.
משבר הקורונה לימד אותנו על שוק התעסוקה דברים חדשים, שהיו קיימים כל הזמן, אבל ההקצנה שלהם הביאה אותם למרכז הדיון.
כשמדברים על שיעור אבטלה אז יש עירוב מונחים, אשר מביא לתוצאות שונות. למשל אם עבדת שעה בשבוע אז אתה לא מוגדר כמובטל, אבל האם אתה באמת לא מובטל?
המסקנה היא שאם רוצים לנסות ולהקיש, ממבחן התרחיש הקיצוני שערך בנק ישראל, על מה יקרה ללווי המשכנתאות, בתרחיש המציאות של הקורונה, יהיה קשה מאד להגיע למסקנות בשל חוסר אחידות בקביעה מהו שיעור האבטלה האמיתי.
כמו תמיד, החיים מלמדים אותנו לא פחות טוב מכל ניתוח נתונים מלומד. בנק ישראל, גיבש ביחד עם הבנקים, מתווה להקלות באשראים שונים שנלקחו על ידי הציבור. בין השאר הוא מאפשר ללווי המשכנתאות להקפיא את ההחזרים למשך 6 חודשים.
מהלך זה מומלץ מאד לכל אלו שנגרמה להם ירידה משמעותית בהכנסות, עדי כדי כך שהם קרובים לגבול כיסוי הוצאותיהם או שאינם מכסים אותן.
נכון לדיווח אחרון של בנק ישראל, כ- 134 אלף לווי משכנתאות ניצלו את אפשרות ההקפאה, מתוך כ-900 אלף לווים, שזה כ-15%. אם נניח שזו הפעולה הכלכלית הנכונה ביותר ללווי משכנתאות בקשיים, אז נוכל לומר שבעצם שיעור האבטלה האפקטיבי ללווי המשכנתאות הוא 15%.
למרות שמצד אחד, ייתכן שחלק מהלווים הקפיא ההחזרים מסיבות אחרות, הרי שמצד שני אני משוכנע שיש כאלו שאולי לא מודעים לאפשרות הזו או חוששים ממנה, שלא בצדק.
לכן לסיום, אני קורא לכל אלו שחשים קושי בהחזר המשכנתא, לנצל את אפשרות ההקפאה ולא לחשוש ממנה. שימו לב שיש תאריך תפוגה לאפשרות לבקש הקפאה והוא 31.07.2020 – נא מהרו ועשו זאת בטרם יהיה מאוחר מדי.