לאחר שהבנו שעשויות להיות השלכות שליליות, של נכסים שכנים, על הנכס שאנו בודקים, ננסה להמחיש מה אפשר לעשות ומהן המגבלות.
ראשית, אל לנו להסתפק בבדיקות הסטנדרטיות שעושים לפני רכישה וכדאי להיות יצירתיים בבדיקות סביבת הנכס. למשל, נבדוק אם יש פעילות עסקית בבניין מגורים לפי קיומם של שלטים בכניסה (או על תיבת הדואר, או אפילו בסקירת כל דלתות הדירות בבנין).
בנוסף, כדאי להגיע בזמנים שונים לנכס, על מנת לראות אם אין פעילות שלא ניתן לראות במועדים אחרים.
שיחות עם שכנים לא יכולות להזיק, אם כי לא בהכרח להועיל (אך אם לדבר אז רצוי עם מישהו מנציגות הדיירים, אם יש).
אין טעם להוסיף עוד רעיונות כי לעולם לא נכלול את כל האפשרויות ולכן הדגש יהיה על יצירתיות ושיקול דעת.
השלב הבא הוא להעריך אם הממצאים שלנו בנושא הנכסים השכנים הם מהותיים לנו או לא.
שימו לב, העובדה שלרופא שגר בבניין יש קליניקה, שהוא מקבל בה אפילו 6 ימים בשבוע, לא בהכרח אמורה להיות גורם עם השפעה שלילית מהותית. לעומת זאת רופא שלא גר בבניין ובכל זאת יש לו קליניקה שם, זה מעט שונה, למרות שהשלט שבאמצעותו זיהינו את הפעילות, יכול להיות אותו שלט.
אפילו בית המשפט מבדיל בין שני מקרים אלו בבואו לדון האם השימוש החורג שנעשה מותר או אסור. העיקרון שמנחה את בית המשפט בהבדילו בין המקרים הוא שכאשר מדובר בדייר המתגורר בבניין, היקף ניגוד העניינים בינו ובין שאר הדיירים הוא מצומצם יותר מאשר כשאינו גר וזאת מתוך אינטרס משותף של הדיירים (כולל מפעיל הקליניקה) לשמור על הבניין.
לסיום, לכל הנאמר לעיל יש מגבלה בעייתית ביותר. המאפייין המשותף לממצאים הוא שהם אינם קשורים בנו ישירות אלא בצדדים שלישיים. כלומר, צריך לזכור שהבדיקות דלעיל, טובות למועד שעשינו אותן והמצב יכול להשתנות למחרת או אפילו לאחר שרכשנו את הנכס ולא בטוח שנוכל לעשות משהו בקשר לזה.
אם כך מה המסקנה: לבדוק או לא לבדוק? לבדוק!!