שוב פנה אלי לקוח בעניין של שכר טרחה של עורך דין בעסקת מקרקעין שלא יצאה לפועל.
מדובר בסוגיה לא פשוטה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, בין אם זה מוכרים שמוצאים לעצמם עסקה טובה יותר בשוק, או קונים שמוצאים מציאה טובה יותר בשוק. היום, בעקבות (ובמשך) משבר הקורונה, ייתכנו עוד סיבות רבות נוספות מדוע עסקה לא תגיעה לכלל סיום.
כאן המקום להציג מוסכמות שהשתרשו בציבור ולדעתי שלא בצדק: שני בעלי מקצוע קבעו את שכר טרחתם כאחוז מסויים ממחיר העסקה. נניח ששניהם השקיעו אותו זמן בעסקה ושניהם אפילו מרוויחים מדי שנה אותו הסכום, כך שאי השלמת העסקה תפגע בשניהם באותה מידה. יחד עם זאת לגבי האחד/אחת המוסכמה שהשתרשה היא שאם העסקה לא הושלמה אז הוא/היא לא זכאים לכל תשלום. לגבי השני/שניה המוסכמה היא ששלמרות שהעסקה לא הושלמה אז הוא/היא השקיעו שעות עבודה ולכן זכאים לתשלום.
כפי שהבנתם מדובר במתווך ובעורך הדין ואיני רואה שום הבדל בינהם, בכל פעם ששכר טרחתם נקבע כאחוז מהעסקה. אם כבר מדברים על מוסכמות אזי המוסכמה שצריכה להיות היא שמי שקובע את שכרו כאחוז מהעסקה מגלם בכך גם את העובדה שלא יהיה זכאי לתמורה כלשהי אם העסקה לא תצא לפועל.
עורך הדין יכול לנקוב בשכר טרחה מבוקש (לפי שעות או גלובלי) והלקוח יחליט האם לשכור אותו, אם לאו, כשם שמתווך יכול לעשות זאת.
הרעיון המקודש, שעורך הדין זכאי לתמורה בכל מצב ובעלי מקצוע אחרים אינם זכאים, אינו מקובל ורצוי שיעבור מהעולם.
כאן נחזור לתחילת המאמר בנושא ביקוש והיצע. נכון להיום רשומים כבר כ-80 אלף עורכי דין (אמנם לא כולם פעילים), אבל עושה הרושם שיש עודף היצע ולכן על הלקוחות לנצל זאת כמו שמקובל בכלכלה הישנה והטובה.
לסיום, כלל חשוב: אל תעשו עסקת נדל"ן ללא שכירת עורך דין! ורק עורך דין טוב, כי לא חסרים כאלו (לגבי המחיר – טוב, זה כבר סיפור אחר).